שפיפון

שם עברי: שפיפון.
שם נוסף: שפיפון הנגב
שם לועזי: Perisan Horned Viper
שם מדעי: Pseudocerastes persicus

נחש ארסי, רחב מימדים, מדברי, בעל קרניים קטנות ועבות, הנראות כשתי פרמידות קטנות, מכוסות קשקשים כקשקשי הראש והגוף, ומכאן גם שמו הלועזי.
אורך: עד 95 ס"מ.
צבע: חולי, חום, אפור, צהבהב עם כתמים חומים אדמדמים ולפעמים אפורים, הכהים משאר צבעי הגוף.

במבנה גוף

גוף עבה, בעל מימדים מרשימים, עם כתמים כהים שבחלקם מזכירים מלבנים, ובחלקם צורות אחרות ואף פסים עבים. זנבו קצר, הקשקשים שעל כל גופו קרינים ארוכים ומסודרים בשורות מקבילות.
ראש: ראשו משולש גדול ורחב לשונו שחורה.
עיניים: מלוכסנות בולטות על רקע בהיר וצהבהב, ומותאמות לראית לילה.

תפוצה גאוגרפית ובית גידול

בישראל: מאילת עד צפון הנגב.
בעולם: עירק, כווית, אירן, פקיסטאן, אפגניסטאן, סוריה, האמריות, מצרים, ירדן, ערב הסעודית, עומאן.
סכנת הכחדה: לא (LC).
סוג אדמה: מאכלס בתי גידול בעיקר מדבריים, מסולעים וחוליים, אפיקי ואדיות, ומתחת לשיחים.

ביולוגיה,פעילות, והתנהגות

פעילות: בעיקר פעיל לילה אך ניתן לפגוש בו גם ביום באזורים מוצלים ובתקופת האביב.
תזונה: מכרסמים, ציפורים ולטאות.
שיטת תפיסת הטרף: מכיש עם שיניי הארס.
מסוכנות לאדם: ארסי, ומסוכן לאדם.
רביה: מועד: אוגוסט-ספטמבר, הטלה: כ-20 ביצים בהטלה אחת, בקיעה: כחודש אחרי.
זחילה: נחשונית, לוליינית, ובקו ישר.
אופי: פעיל בלילה, בעיקר אך ניתן לפגוש בו תחת צל גם ביום. כמו הצפע נוטה להזהיר בצורה די ברורה על התקרבות יתר של אויב.
התגוננות: בהתקלות עם איום השפיפון זוחל למחסה בעיקר לצמחיה בזמן השמעת נשיפות חזקות הרמת פלג גופו העליון הקדמי לעבר הטרדן ובאיום הכשה.

מינים דומים לו בישראל

עכן גדול, עכן קטן, ועכן חרטומים.